גזר דין בתיק ת"פ 422/04

1.         הנאשם הורשע לאחר ניהול ראיות בעבירות הבאות: גניבת רכב - לפי סעיף 413י' לחוק העונשין התשל"ז-1977; חבלה בכוונה מחמירה - לפי סעיף 329 (א)(2) לחוק; כניסה לישראל שלא כדין - לפי סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.

ואלה המעשים: ביום 14.8.04, בשעה 21:00, הגיע הנאשם לשכונת רמות בירושלים ונכנס לרכב גנוב כדי להסיעו מהמקום. הרכב חנה בין שתי בטונדות, ועל מנת לצאת מהחניה, היה צורך בתימרון מה. חמישה שוטרי מג"ב שארבו מבעוד יום לגנב, עטו על הרכב כדי לעצור את הנאשם, וזה מתוך בהלה ונסיון להימלט, הסיע הרכב מספר פעמים קדימה ואחורה על פני מטרים ספורים ופגע בשני שוטרים פגיעות פיזיות קלות. אחד השוטרים שעמד מול הרכב הגנוב, ירה בחזהו של הנאשם, שהובהל עקב כך לבית החולים, נותח בדחיפות ואושפז במשך שבועיים. שוטר נוסף ירה בגלגל האחורי של הרכב.

2.         הנאשם, יליד 1978, תושב כפר בידו, הנמצא בתחום הרשות הפלסטינית, נשוי ואב לילד בן חצי שנה. סבו נפטר בתאריך 10.1.05.

            לנאשם עבר פלילי: בשנת 1999 הוא נדון ל-15 חודשי מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי בגין עבירות של התפרצות למקום מגורים, גניבה וכניסה לישראל שלא כדין. בשנת 2000 נדון הנאשם למאסר למשך חודשיים וכן מאסר על תנאי בגין עבירות של החזקת כלי פריצה לרכב וכניסה לישראל שלא כדין. בשנת 2002 נדון הנאשם לקנס כספי ולמאסר שמונה ימים וכן מאסר על תנאי בגין עבירה של קבלת רכב או חלקי רכב גנובים לפי סעיף 413 י' לחוק העונשין. בשנת 2004 נדון הנאשם ל-11 חודשי מאסר בפועל (לרבות הפעלת תנאי בחפיפה חלקית) בגין עבירות של פירוק רכב ושהייה בלתי חוקית בישראל.

3.         ב"כ המאשימה טענה, כי יש להחמיר עם הנאשם בעיקר בשל ניסיונו להימלט מידי השוטרים והפגיעה בהם. הנאשם השתחרר ממאסר בתאריך 21.6.04 ולא חלפו אלא כחודשיים והוא שוב חזר לסורו. באשר לפציעה הקשה באירוע, טענה ב"כ המאשימה, כי אין בכך להקל על הנאשם, שבניסיון ההימלטות מהשוטרים לקח על עצמו סיכון מחושב. בהסתמכה על ע"פ  5724/95 אבו דחל נ' מ"י, תקדין עליון 96, 567, ביקשה לגזור על הנאשם מספר שנות מאסר.

4.         ב"כ הנאשם ביקש להסתפק בתקופת מעצרו, בעיקר בגין העובדה כי הנאשם נענש דיו על ידי פציעה בחזהו, דבר שלימד אותו לקח לכל חייו. לשיטתו, אין להחמיר עם הנאשם בגין הפגיעה בשוטרים, שכן הוא תימרן בין שתי בטונדות, והגיב בבהלה יותר מאשר מתוך כוונה לפגוע בשוטרים, אשר ממילא נפגעו פגיעות קלות.

            הנאשם ביקש רחמים עליו ועל משפחתו ולהתחשב במצבו הרפואי עקב המקרה, בהסבירו כי למד לקח שלא ישכח.

5.         הנאשם נכנס לישראל שלא כדין על מנת לקבל ולהעביר רכב גנוב. לנאשם עבר פלילי מכביד בעבירות דומות, ומאז 1999 הוא הסתבך שוב ושוב בעבירות רכוש, עבירות רכב וכניסה לישראל שלא כדין, ופחות מחודשיים לפני מעצרו הנוכחי, שוחרר הנאשם מהכלא בגין עבירות דומות. נראה כי מורא החוק והמאסר אינם מרשימים את הנאשם, ולפיכך מדובר באדם מסוכן לציבור הראוי לעונש ממשי ומוחשי.

            עם זאת, יש מקום להתחשב בעובדה כי במקרה דנן נורה הנאשם בחזהו ונפצע פציעה של ממש, אשר ייתכן שתהיה לה השפעה על כושרו ומצבו גם בעתיד. הנאשם בהתנהגותו נטל אומנם סיכון כי ייפגע עקב ניסיונו להימלט, אולם לא היה יחס שווה בין יכולתו לפגוע בשוטרים לבין תגובת הירי. הנאשם תימרן על פני מטרים ספורים בין שתי בטונדות, סיכן במידה מסויימת את השוטרים, תרם תרומה של ממש לתוצאה, אולם, כפי שנאמר בהכרעת הדין, התגובה של ירי ראשון ישר לחזהו הייתה נמהרת מדי. בכך יש לאבחן מקרה זה מהמקרה הנדון בע"פ 5724/95 הנ"ל שם יצר הנאשם סיכון חמור בהרבה כלפי השוטר. כמו כן, על אף דחיית הטענות הללו של הנאשם, לא ניתן להתעלם מכך כי תחילת ניסיון הימלטותו עם הרכב הייתה על רקע בהלתו וחששו ממספר אנשים לבושים אזרחי (שוטרי מג"ב לבושים אזרחי) שעטו על הרכב. אלמלא שיקולים אלה לקולא, היה מקום לגזור על הנאשם עונש מאסר ממושך, בעיקר עקב עברו המכביד.

            לאור האמור אני גוזר על הנאשם העונשים הבאים:

א.         מאסר בפועל לתקופה של 27 חודשים.

ב.         הפעלת מאסר על תנאי מת"פ 5018/03 של בית משפט שלום בירושלים - שלושה חודשים, שירוצו במצטבר לעונש הנ"ל, כך שהנאשם ירצה בסך הכל 30 חודשי מאסר בפועל החל מיום מעצרו - 14.8.04.

ג.          מאסר על תנאי של 12 חודשים, אם יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו עבירת רכוש. מאסר על תנאי של 4 חודשים למשך 3 שנים, אם יעבור הנאשם עבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום ט"ו בשבט תשס"ה (25 בינואר 2005), במעמד הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: